יום חקר משולב גילאים

זה יום שאנחנו עושות כל שנה בחופש הגדול לפחות פעם אחת! החלטתי לכתוב עליו אבל עם טוויסט – בכל יום כזה יש מספר ניסויים והפעם אני אקח ניסויים שעשינו בכל מיני שנים שהבנות היו בכל מיני גילאים כך שאפשר לקחת מה שמתאים לפי גיל הילדים שלכן או רמת הסבלנות שלהם.

את רוב החומרים יש בכל בית ומה שלא, אפשר להשלים בסופר או במכולת הקרובים. אז ניסוי מס' 1 מהשנה הנוכחית (גל בת 6.7 ואור בת 5.2) – "ניסוי הכרוב הסגול"!!! הניסוי הזה לקוח מתוך הבלוג המהמם של עינת ספקטור "מזמינים - 100% רקמה".

מתכוננות לניסוי הכרוב הסגול

זה ניסוי שאני כבר זוממת עליו לפחות שנתיים... זה ניסוי שבודק את רמת החומציות בחומרים שונים בעזרת מי כרוב סגול!!! כן כן!!!

והנה הסבר זריז: בעיקרון, חותכים גס רבע כרוב סגול ומבשלים בסיר עם מים כ-10 דקות. מסננים ושומרים את המים (מקררים במהלך הלילה).

הכנת מי כרוב

בכלים שקופים או מבחנות או מה שיש לכם מחלקים את המים הסגולים/כחולים שנוצרו ואליהם אחד אחד מוסיפים דברים שיש בבית (או שקונים במיוחד) ורואים לאיזה צבע התחלפו המים וכך יודעים מה רמת החומציות.

(יש בפוסט של עינת טבלה מאוד ברורה שאפשר להדפיס לחצו כאן). אני הכנתי לבנות גם טבלה עם שמות הדברים שצירפנו כדי לבצע מעקב. אפשר גם לסמן ליד בצבע המתאים. לקחת את זה לאן שרוצים. אפשר לערבב אח"כ כמה דברים יחד.

בודקות רמת חומציות

זה ניסוי מאוד מרגש וכייפי. אנחנו עשינו גם "הימורים" לפני כל הוספה של חומר למים הסגולים.

היה לנו ממש כייף ואח"כ הן המשיכו לשחק עם המבחנות והמים הצבעונים (והמהממים יש לומר) כאילו הן חוקרות במעבדה.

התוצאות שלנו

ניסוי מס' 2 – "צבעים מתגבשים" (עשינו את הניסוי הזה כשהן היו ממש קטנות – גל הייתה בת 3.7 ואור בת 2.2) ולדעתי הן יהנו ממנו גם עכשיו... מה צריך? 1. לקחת כלי עם חלוקה או כמה כלים קטנים ולשים בהם חומץ עם צבעי מאכל. 2. פפטות - כאלה שיש בכל מיני תרופות של ילדים או פשוט לגשת לבית מרקחת ולקנות כמה... 3. כלי עם שוליים עם קצת גובה (נגיד תבנית אפייה פיירקס) מלא בסודה לשתייה בגובה של לפחות ס"מ וחצי.

מטפטפות צבעים

מה עושים? פשוט שואבים צבע ומטפטפים ורואים מה קורה לצבע הנוזלי כשהוא נוגע באבקה? מגניב בטירוף ויוצאת ממש יצירת אמנות...

רואים את התסיסה?

**ואם אתן עושות את זה עם ילדים קצת יותר גדולים ורוצות להסביר את ההגיון שמאחורי הניסוי אז בבקשה: החומץ הוא חומר חומצי וסודה לשתיה היא חומר בסיסי. כאשר מערבבים חומץ וסודה לשתייה נוצרת תגובה כימית הנקראת “סתירה” שבה חומצה ובסיס סותרים זה את זה והופכים לנטראליים. אחד מתוצרי התגובה הזו הוא גז הנקרא פחמן דו-חמצני (זה הגז שאנו פולטים בנשיפה). לכן אנחנו רואים תסיסה היכן שהחומץ פוגש את הסודה לשתיה.

תוסס ומתגבש

ניסוי מס' 3 - "איך יורד גשם?"

עשינו את הניסוי הזה גם השנה הזו (כשגל בת 6.7 ואור בת 5.2) וגם לפני שנתיים (כשגל הייתה בת 4.7 ואור בת 3.7).

ריכוז שיא

מהופנטת...

מה צריך?

כלי שקוף גבוה עם מים (למלא ¾ גובה), קצף גילוח (למלא את ה-1/4 הנותר), צבעי מאכל (עדיף את הזולים מהסופר הנוזליים – אם משתמשים בשווים מהג'ל או האבקה אז לדלל קצת במים...) ופיפטות (או מזרקים קטנים).

וצריך קצת סבלנות בהתחלה.

מתכוננות להוריד גשם

**אפשר ורצוי תוך כדי "הכנת הקרקע" לחלק הכייפי של הניסוי (שגם אותו הילדים עושים) להסביר להם את החלק המדעי של העניין: שלא ישר יירד גשם של צבעים.

להסביר שהענן (או הקצף במקרה שלנו) צובר לאט לאט לחות עד שהוא הופך להיות כבד וכבד וכשהוא כבר לא מחזיק מעמד - אז הוא "נשבר" ומתחיל לרדת גשם! לפעמים רק קצת (טיפות) ולפעמים ממש הרבה (מבול) . **ויש גם את הדברים שמעבר: תנו להם לבד!!! למזוג מים לבד! לשים קצף גילוח לבד (וואוו זה קשה...).

שרירי אצבעות עובדים קשה!!!

לטפטף עם הפיפטה צבעי מאכל לבד (תעשו הדגמה בצד איך זה עובד ושחררו).

מוטוריקה עדינה במיטבה

תכינו לכם קפה ואם אתם ג'אנקי של צילום תכינו את הפלאפון ותנסו את כל סוגי הצילום שלא ידעתם שיש לכם על המכשיר... אם אתם ממש רוצים - תכינו לעצמכם כלי משלכם כמו שאני עשיתי.

הבנות היו מרותקות ולא הסכימו להפסיק!

ניסוי מס' 4 – "תגובה כימית צבעונית" (עשינו את הניסוי הזה כשהן היו ממש קטנות – גל הייתה בת 3.7 ואור בת 2.2) ולדעתי הן יהנו ממנו גם עכשיו... מה צריך ומה עושים? לוקחים כל מיני כלים וממלאים אותם 1/2-3/4 גובה בחומץ. להוסיף לכל כלי 2-3 טיפות צבע מאכל אחר ולערבב.

שלב ראשון - הכנת הכלים עם החומץ הצבעוני

להוסיף לכל כלי לחיצה טובה של סבון כלים ולערבב.

מוסיפים סבון

מזיזים הצידה כל מה שבעל ערך ולא רוצים שיתלכלך ומוסיפים לכל כלי בתורו כף אחת "בהריון" של סודה לשתייה ונהנים ממה שקורה...

הר געש של קצף

וכן, אחרי שכל הכלים תפחו והקציפו אפשר לתת לילדים לשחק בקצף.​

זמן משחק

​**שתי האזהרות מנסיון שלנו (בשני המקרים אור היא השפן נסיונות...):

1. לא להשפריץ לעיניים (כי יש בזה חומץ וסבון וזה שורף איימים).

2. לא לרוץ (כי זה מחליק מהסבון) . **ואם אתן עושות את זה עם ילדים קצת יותר גדולים ורוצות להסביר את ההגיון שמאחורי הניסוי אז בבקשה: החומץ הוא חומר חומצי (כפי ששמו מעיד עליו); הסודה לשתייה היא חומר בסיסי וביחד הם יוצרים מה שנקרא "תגובת חומצה-בסיס". תגובות חומצה-בסיס הן תגובות כימיות שבהן פרוטון עובר מהחומצה לבסיס, והן מתאפיינות במהירות גבוהה מאוד. כשאנחנו מוסיפים לתמיסה סבון, הגז שנפלט מצליח להקציף אותו (באופן דומה אפשר לנשוף בקשית לתוך מי סבון ולראות שיוצא הרבה קצף) וליצור בו הרבה בועות סבון קטנות.

**על ההסברים המדעיים תודתי נתונה למכון דוידסון המופלאים שתוכלו למצוא באתר שלהם מגוון פעילויות, הסברים ותכנים נהדרים!

**אם אהבתם ואתם רוצים לקרוא את הפוסט הנוסף שכתבתי עם עוד 4 ניסויים שעשינו - מוזמנים ללחוץ כאן.

אם יש שאלות, הערות או שבא לכם לחלוק איך היה - אני אשמח לשמוע. נועה