סופ"ש קייצי משפחתי ברודוס

לפני שנתיים באופן ספונטני ואמיץ (כי זה הכי לא אנחנו) רכשנו כרטיסי טיסה, הזמנו מקום במלון וטסנו לסופ"ש ארוך ברודוס עם הבנות יחסית בתחילת החופש הגדול.

בתכלס', תחילת החופש זה נשמע בזבוז - עוד יש כוחות, עוד יש אנרגיה, עוד יש רעיונות, עוד יש סבלנות...

אבל בסופו של יום, זאת הייתה אחת ההחלטות הכי חכמות שעשינו!

היעד שנבחר: רודוס - יוון. למה? מצאנו כרטיסי טיסה בזול (טיסת צ'רטר של אל-על) + זול שם.

אז בואו אני אספר לכם מה היה...

היום הראשון - יום חמישי (היום ה-12 לחופש הגדול):

היום הזה לא היה "קייטנת אמא" - היום היה יום "טיול משפחתי"!!!

אז קמנו מוקדם. התארגנו מהר. הספקנו קפה של בוקר. יצאנו בזמן (לא יאומן). הגענו בול בשעה שרצינו.

מסתבר שכשמגיעים מוקדם עושים הכל מהר ותוך חצי שעה היינו אחרי כל הבידוק והצ'ק אין...

בגלל עיכוב של הטיסה היה לבנות הרבה זמן לשחק ולהשתולל - ולנו הרבה זמן לשתות קפה ולרבוץ...

בזמן הטיסה גל ואור קיבלו כל אחת ערכת טיסה שהכנתי להן.

לכל אחת היה שם: דרכון, כרטיס טיסה, טופס לבידוק בטחוני, תווית למזוודה, טופס לבחירת משקה וחטיף בטיסה (כמובן שהכל בכאילו...), היו גם מדבקות, גירים, חוברת צביעה קטנה ופאזל קטנצ'יק (ועוד קצת משחקים לדרך בתיק...).

ואחרי טיסה קצרה ודי צפופה הגענו!!!

איזה מלון! איזה חדר!!! איזה נוף!!!

המלון: Ibiscus Hotel - מלון פחות מותאם ילדים (אין צוות בידור או בריכה ענקית עם מתקנים וגם חדר משחקים אני לא בטוחה שיש - למרות שלא חיפשנו...) ופחות מוכר לתיירים הישראלים.

הוא נמצא ממש על הים ומרחק הליכה מהעיר העתיקה וממרכז העיר... מושלם!!!

אנחנו לקחנו חדר סוויטה שיהיה גדול מספיק ויכיל את כולנו וגם ייתן לנו מקום לזמני ביניים שבהם רצינו לנוח ושלבנות יהיה מקום לשחק בשקט... זה היה שווה ומשתלם.

ביום הזה לא עשינו ממש הרבה - כי מה לעשות שמגיעים רק אחה"צ במצב צבירה מתעייף קלות...

אחרי התארגנות במלון ירדנו להסתובב קצת למטה.

להכיר את הסביבה. לראות מה יש באיזור שיכול לשמש אותנו בשוטף. איפה החוף הכי נחמד? איפה יש מכולת טובה? איפה יש מסעדות? איפה המוניות והאוטובוסים? ובכללי סתם להנות מהאווירה...

לסיום הסיבוב קנינו באיזה קיוסק גלידות והתיישבנו ליד הים לראות את השקיעה.

ארוחת ערב במלון ואז למיטה...

היום השני - יום שישי (היום ה-13 לחופש הגדול):

יום של אוכל, שתיה, שמש, ים, קעקועים, עוד קצת אוכל, קפה, העיר העתיקה והיפה, קניות, גלידה, עוד אוכל, עוד קפה, שקיעה מהממת, מונית, עוד אוכל ו-2 בנות שפשוט לא רצו ללכת לישון...

בקצת יותר פירוט:

אחרי ארוחת בוקר מפוצצת במלון החלפנו לבגדי-ים וחצינו את הכביש לחוף שמולנו - Elli Beach. תפסנו שמשייה וכסאות נוחים ופצחנו בבוקר ים כייפי בטירוף...

כדאי להסביר שכל חוף שתלכו אליו הוא שונה - יש חוף עם חול ים רך וחלק, יש חוף עם אבנים קטנטנות, חוף ליד יכול להיות עם אבנים ענקיות...

החופים הם מאוד מסודרים ומאורגנים והמחירים של הכסאות, שמשיות וגם של הפירות שמוכרים שם בכלים ענקיים ממש סבירים (והם גם ממש טעימים!).

אחרי הים, השמש והוצאת האנרגיה של הבוקר חזרנו למלון למקלחות ולמנוחה (זאת אומרת טלויזיה וקפה להורים - קעקועים לבנות...).

ארוחת צהריים אכלנו במסעדה יוונית (שכמובן מכינה גם פיצה...).

משם המשכנו בהליכה ברחובות העיר עד העיר העתיקה - איזה מקום מהמם!!!

מתחילים בדוכנים שנמצאים בכניסה ואז לאט לאט היא נגלית במלוא הדרה. גדולה ומרשימה.

כמובן שהחנויות, בתי הקפה וכל הצבעוניות המתלווה לזה עוזרת לשמחה שיש כשמסתובבים שם - אבל תעצרו רגע ותסתכלו על המבצר ותדמיינו קצת מה היה שם פעם...

תעצרו בבאר ותזרקו מטבע ותביעו משאלה.

אנחנו יצאנו מהעיר העתיקה משער הנמל שמן הסתם מוביל ישר לנמל מנדראקי - זה כשלעצמו מחזה מרהיב!

אפשר לקחת משם גם סיור בסירה (את זה לא עשינו) או רק לשבת רגע ולהסתכל...

חזרנו למלון לארוחת ערב, מקלחות ולמיטה. עוד יום נגמר.

היום השלישי - יום שבת (היום ה-14 לחופש הגדול):

אחרי ארוחת בוקר במלון יצאנו ל"תחנה מרכזית" בעיר ולקחנו אוטובוס ל-Valley of Butterflies.

נסיעה ארוכה (50 דקות), אוטובוס לא משהו, צפוף, בלי מזגן (אבל היה איוורור) - צלחנו את זה בשלום ועכשיו יש גם לנו "סיפור אוטובוס" מטיול...

כשהגענו למקום עצמו קיבלנו הסבר על חלקי הפארק והאופציות שלנו (איפה שיורדים מהאוטובוס יש עמדה עם מדריך ומפה ענקית של המקום ומקבלים גם מפה לקחת איתכם - מאוד ברור).

אנחנו בחרנו לעשות את המסלול העילי של הפארק (יש גם מסלול תחתון) כי לפי המדריכה בתקופה הזו של השנה רוב הפרפרים מעדיפים להיות במקומות גבוהים...

לקחנו את הרכבת של הפארק בדרך למעלה ואז התחלנו את ההליכה למטה חזרה...

**משלמים על הרכבת והכניסה לפארק בכניסה ליד איפה שמבלים את ההסבר...

**יש מספר חוקים בפארק הפרפרים: אסור לרוץ ולקפוץ, חייבים ללכת רק בשבילים, אסור לגעת בפרפרים עצמם, אסור לצעוק!

אני חייבת להגיד שבהתחלה קצת קשה להבין מה רואים. הפרפרים כל-כך רבים והם כל-כך מהירים שלרגע אתם בטוחים שזאת מתקפת יתושים.

צריך ממש לקחת רגע מבלי לזוז ולהסתכל ולהפנים שאלו פרפרים..

ויותר מזה, להבין שכל מה שאנחנו רואים על העצים והאבנים והסלעים ונראה לנו כמו סוג של משהו שהתייבש שם - אלו בעצם הפרפרים כשהם לא עפים!!! מצרפת סרטון שינסה להסביר קצת יותר...

איזה מקום!!! עולם קסום, עולם מהאגדות, הכל ירוק, נחלים ומפלים, והכל מלא פרפרים... הרגשה שמסתובבים בסרט של דיסני...מודה שלא רציתי ללכת משם - הקיצר, מי שמגיע לרודוס - לכו!!! (לא חובה באוטובוס - אפשר להגיע גם ברכב או מונית...).

אחרי שסיימנו את המסלול המעלף חיכינו שוב לאוטובוס - הפעם ממש צפוף ופבל כמעט קיבל lap-dance ממישהו...

כשהבנות ופבל הלכו לנוח צהריים אמא שלהן יצאה לקצת #זמןאמא וסוף-סוף אכלה (טרפה) את הגירוס שהיא כל-כך חיכתה לו... 3 דקות על השעון (כולל מציאת ספסל ראוי) - אאאההההה....

אחה"צ חזרנו לאיזור העיר העתיקה לא. צהריים מאוחרת והבטחה שנעשתה לגל אתמול - ראסטה בדוכן! אבל, על הראסטה רצו 80 ש"ח (!) ואני לא הסכמתי. אז ישבתי עם גל, הסברתי והגענו להסכם שהיא יכולה לבחור משהו במקום - התפשרה על שרשרת ב-h&m...

חזרנו מסיבוב במרכז העיר בדיוק לחלק הטוב של משחק של המונדיאל (בלגיה-אנגליה)...

ואת הערב קינחנו שוב במרפסת עם עוגות שוות מבית קפה מעולה שפבל מצא למטה - FINN CAFE...

היום הרביעי - יום ראשון (היום ה-15 לחופש הגדול):

זה בעצם לא יום - זה חצי יום...

בגלל שלא היה לנו הרבה זמן אז ניצלנו את הבוקר לקצת בריכה פרטית במלון - היה ממש כייף (ומעייף).

ואחרי מקלחות הבנות העסיקו את עצמן ואנחנו ארזנו... טוב, אני.

לפבל היה תפקיד משלו - לקפוץ לקנות משהו שיהיה לנו לאכול צהריים בשדה איך שנגיע!!! והוא מצא בבית קפה המעולה מאתמול FINN CAFE (מי שמגיע לאיזור - מומלץ בחום!!!) וגם רכשנו קצת נישנושים במכולת ליד...

ועל הדרך כבר עשינו צילומים משפחתיים לבנות (:

השדה תעופה השתנה פלאים מאז שאני ופבל היינו שם פעם שעברה - הפתעה נעימה מספר 1.

עברנו בידוק וצ'ק אין ממש זריז - הפתעה נעימה מספר 2.

וגילינו שיש דיוטי-פרי די גדול ומושקע, כמה וכמה בתי קפה ומסעדות וסה"כ לא רע - הפתעה נעימה מספר 3.

ואז ראינו ש"הבורדינג" בזמן... וואוו... - הפתעה נעימה (ומוזרה) מספר 4.

אז עברנו ביקורת דרכונים ממש זריז ועשינו בורדינג בשנייה, עלינו לאוטובוס החם והצפוף וחיכינו שייסע ו... לא. "תרדו בבקשה - המטוס לא מוכן, לא ברור מה".

אז ירדנו. חזרנו פנימה. התיישבנו. התייבשנו. עוד שתייה קנינו. הבנות כבר היו ב-over. אנחנו כבר היינו ב-over.

אחרי המתנה ארוכה מדי שוב בורדינג, שוב אוטובוס צפוף וחם (יותר ממקודם) אבל הפעם יש גם מטוס!

הייתה בעיה ועכשיו כבר אין... משהו עם ה-left phalange... סתם...

בזמן ש-3/4 מטוס (כולל פבל וגל) מחשבים אם נספיק להגיע לראות את גמר המונדיאל - אני חטפתי התקף קלסטרופוביה... אז נשימות ובחילה ותפילה קטנה שהטיסה כבר תיגמר... והיא נגמרה!!!

זהו, בבית (אפילו הספקנו לראות את רוב המשחק).

נגמר לו הטיול. נגמר הפינוק. כביסות וחזרה לשיגרה.

כייף להיזכר - כייף לדמיין את הטיול הבא... נועה