רק תודה
בתוך כל התקופה ההזוייה הזו. התקופה הקשה והמתסכלת הזו. תקופה שהכל התהפך לנו מקצה לקצה וכל מה שידענו, הכרנו ולמדנו כבר לא נשאר ולא דומה לכלום...
תקופה שלילדים קשה, לנו ההורים קשה, לסבים ולסבתות קשה - למי לא תכלס'?
הכל התערער בבת-אחת וזה קשה לעיכול וקשה לתירגום.
ובתוך כל הכאוס שנוצר בתוך הבית שלנו ובחוץ במה שאמור לעטוף אותנו - רוצה להגיד בכל זאת תודה.
תודה לבנות שלי שגורמות לי להסתכל על הדברים קצת אחרת.
שגורמות לי לחשוב מחוץ לקופסא.
שמאתגרות אותי על בסיס יום יומי (גם כשזה נגמר בצעקות).
שמראות לי כל פעם מחדש שאפשר גם לריב וגם לאהוב בגדול.
שמלמדות אותי שכל אחד ואחת חושבים אחרת - וה"לסדר" או "להירגע" או "עכשיו" של כל אחד מאיתנו לא חייב להיות אותו הדבר, אבל כדאי מאוד שנקשיב ונקבל את הדיעות גם של אחרים כדי לחיות בשלום יחד.
שגורמות לי להתרגש מהדברים הקטנים.
נועה
