שבועות - מנהגים, מיתוסים ואיך חוגגים בקיבוץ?

25.5.2020

| הדברים הקטנים |

הנה מגיע לו חג השבועות - אחד החגים היותר שמחים ומרעננים לדעתי...

חג שבועות, בניגוד לחגים אחרים, נחגג בצורה שונה בכל צורת התיישבות וכן בכל בית אב.

לחג יש מסורות ומנהגים שונים (חלקם התווספו עם השנים) וכל אחד ואחת בוחרים כיצד לחגוג (כמובן).

אז קצת היסטוריה:

לחג השבועות שמות נוספים (כולנו לומדים את זה בגן ובבית הספר): חג הקציר, יום הביכורים, חג מתן תורה ועוד...

חג הקציר: משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה (שם זה מופיע בספר שמות).

יום הביכורים: בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם "שתי הלחם", מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה (שם זה מוזכר בספר במדבר).

חג מתן תורה: שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל עם ישראל סביב להר והורה להם את עשרת הדברות.

לחג השבועות יש גם הרבה מנהגים מגוונים שמגיעים ממקורות שונים ומזמנים שונים לאורך ההיסטוריה.

הנה כמה לדוגמא:

אני אתחיל בכמה מנהגים ידועים (שלקטתי מויקיפדיה) ואישית אצלנו במשפחה ובקהילה לא ממש מיישמים אותם...

• לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע.

• בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי "תיקון ליל שבועות".

• בנוסף לקריאת התורה, נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא במגילת רות העוסקת ברות - גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל אשר דוד המלך הוא נצר של משפחתה.

• מנהג קדום בקרב יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה ביום שבועות.

במרוצת הדורות התפתחו צורות שונות וטעמים שונים למנהג. היו אף שהאמינו כי מי שהותז עליו מים לא יאונה לו רע לאורך השנה - כיום, המנהג פשט בשבועות לכלל ישראל והוא כולל משחקים וקרבות מים בעיקר בין ילדים.

אז איך אנחנו כן חוגגים את שבועות בקיבוץ?

נתחיל מהאירוע המרכזי והגדול - טקס הבאת הביכורים!

כל חג שבועות יש בקיבוץ אירוע שלם שלו כולם ממש מצפים.

עם השנים הוא הלך ושינה קצת צורתו, התווספו לו תוספות כיפיות ומרעננות - אבל הבסיס נשאר איתן.

קוד לבוש: לבן. מומלץ עם זר פרחים (בשנים האחרונות יש עמדת פעילות להכנת זר לפני הטקס).

למי שרוצה להכין השנה זר קצת שונה ומגניב מוזמן להכנס לפוסט שלי על יצירת "קשת פנטזיה" ממש כאן...

בעבר הילדים היו מגיעים עם הטנא מהגן (בעיקר בשביל הריקוד) אבל זה כבר מתחיל להתפוגג...

מה בתוכנית?

בשנים האחרונות אצלנו בקיבוץ מתחילים במפגש בדשא חדר האוכל (כרגיל) ושם ישנן תחנות פעילות יצירה (הכנת זר לראש, לימוד והכנת חוטים מצמר...), פינת קפה ונישנושים (שחברי הקיבוץ התנדבו להכין) ותכלס' מינגלינג במיטבו (כל מי שעזב את הקיבוץ חוזר עם המשפוחה ונפגשים ומתעדכנים...).

בשלב מסויים מכריזים על תחילת תהלוכת הענפים - זוהי בעצם תהלוכה של טרקטורים וכלי רכב מקושטים של ענפי המשק שמציגים את עשייתם ועבודתם במהלך השנה עם מוסיקה ישראלית חגיגית "של פעם" ברקע (טקס הבאת ביכורים אבל קצת שונה).

כמובן שעם השנים הקישוטים התרופפו אבל התהלוכה נשארת ואיתה ההתרגשות!!!

כולם רוצים להיות על הטרקטור שנוסע שם (ולזה צריך פרוטקציה!), כולם רוצים לתפוס מקום טוב לרגע שמגיע ה"מיכלזון" (או ה"אפרון") ויעלה עצמו מעלה מעלה ואז יזרקו לקהל הנלהב סוכריות טופי, כולם גם רוצים קצת צל...

כשאני הייתי ילדה היו ממש משקיעים אצלנו והיו עושים ריקוד של הטרקטורים! דבר מגניב כשלעצמו שתמיד אכשהו נגמר בריסוס הקהל במים...

ואז עוברים לבמה... ומה שם? ברכות, שירים, ריקודים של כל שכבות הגילאים (החל מילדי הגן הקטנים ועד חברי המשק הבוגרים), צחוקים פנימיים

ואחד הדברים הכי חשובים - טקס ביכורי התינוקות!!!

זה השלב בו עולים לבמה כל התינוקות החדשים שנולדו באותה השנה (מאז החג הקודם).

לרוב עושים ריקוד קצר ונחמד הורים+תינוקות (יש שנים שאלו רק האימהות, היתה שנה של ריקוד אבות, שנה של ריקוד סבים וסבתות ולרוב זה מיקס אנד מאץ'...) ובסוף קבלת תעודות!!! 

מעמד מכובד שגם אנחנו היינו בו - גם בתור הורים חדשים ואני גם בתור תינוקת קטנה...

הטקס נגמר תמיד בשחרור יוני שלום לאוויר

ובקרטיבים או ארטיקים (כי איכשהו תמיד חם).

גל ואור מאוד אוהבות לעלות בסוף גם הן על הבמה (כי הן לא מופיעות).

כשאנחנו היינו ילדים היה לנו יותר חשוב להספיק ללכת ללטף את החיות לפני שהיו חוזרות לפינת החי...

בואו לא נשכח את מנהג קציר החיטים - בתקופה הזו כל שנה כמובן שקוצרים את שדות החיטה בקיבוץ.

חלק מה"בָּאלֹות" (מערום לחבילות) של החיטה משמשות כקישוט בטקס שבועות בקיבוץ לטובת האווירה.

אנחנו מנצלים את העובדה שסבא וסבתא גרים ממש על גבול השדות - וכל שנה אנחנו יוצאות עם סבא לקצור לנו קצת חיטה להביא לגנים של הבנות.

בגן בדרך כלל הילדים לומדים על מבנה החיטה, הם מפרידים בין חלקיה - הוצאת הגרגרים וסינון המוץ (הקליפה) ע"י שימוש במסננת, אח"כ הם לוקחים את גרגירי החיטה ובעזרת מכתש ועלי טוחנים אותם לקמח - וכך קצת לומדים על הכנת הקמח ובהמשך על הכנת הלחם.

מנהג נוסף האופייני לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב ודבש.

יש כאלו הטוענים שמועצת החלב וחברות המוכרות מוצרי חלב יצאו במסעות פרסום כדי לקשר את חג השבועות למאכלי החלב ובעצם מסחרו את החג לטובתם - יש מצב שהם צודקים אבל אנחנו אוהבים את סוג האוכל הזה אז אצלנו זורמים...

כל חג שבועות אנחנו נפגשים מספר משפחות שגרות בשכנות בקיבוץ ועושות ארוחת חג משותפת וקלילה בה כל משפחה מביאה מאכלים שמרכיבים ארוחה משותפת ומגוונת על טהרת הגבינות והחלב.

אם גם אתם עושים ארוחת חג ורוצים מתכון לקינוח טעים וקל בטירוף - הנה לינק לפוסט על הכנת עוגת ביסקוויטים שפבל והבנות נוהגים להכין.

**רק הערה - הפעם באופן חד פעמי לא כל התמונות שבפוסט צולמו על-ידי... הקרדיט לצילום התמונות הישנות מתקופת ילדותי שייך להורים היקרים שלי אסטל ומיקי גבע!

אז מקווה שגם אתם תחגגו את שבועות בכייף ובשמחה - כל אחד בדרך שלו ועם המנהגים שלו.

אם תרצו לשתף איך אתם חוגגים - אני אשמח לשמוע, נועה

Share on Facebook
Please reload

אהבת? רוצה להישאר מעודכן?
אם אהבת מה שקראת, אני מזמינה אותך להצטרך לקבל עידכונים במייל על פוסטים חדשים...
קצת מהזמן האחרון
Please reload

מחפש פוסט בנושא...
נראה לי שיעניין אותך

"יום בריאות הנפש של אימהות"

18.5.2020

1/4
Please reload

בלוג הדברים הקטנים | כתיבה עיצוב וצילום: נועה שקולניק | © נועה שקולניק 2018