"יום בריאות הנפש של אימהות"

18.5.2020

| הדברים הקטנים |

בתחילת החודש צויין ברחבי העולם זו השנה ה-5 "יום בריאות הנפש של אימהות" והאמת, לא ממש ראיתי התייחסות אליו (שוב).
• 1 מתוך 5 נשים חוות קושי רגשי במהלך ההריון ובשנה לאחר הלידה.
• רוב הנשים הסובלות אינן מאובחנות ולא מקבלות טיפול מתאים לתמיכה בקשיים הרגשיים שהן חוות.
• להעדר טיפול מתאים יש השלכות משמעותיות על האמא, על התינוק, על הזוגיות, על המשפחה ועל החברה באופן כללי.
• גם נשים לאחר לידה שקטה או הפלה עלולות לסבול מדיכאון לאחר לידה.

 אז כן, יש קורונה. יש ממשלה להמציא (מסתבר). הילדים חוזרים למסגרות במתווה הזייה. יש דברים יותר לחוצים ומדאיגים - אבל עם כל הכבוד...
אצלנו בעיר בכלל לא ראיתי התייחסות לנושא!
היחידה שראיתי שכתבה על זה בצורה כל כך יפה ונוגעת (ותאמינו לי אני בהרבה קבוצות פייסבוק ועוקבת אחרי הרבה א.נשים) זאת לימור לוי אוסמי בדף הפייסבוק שלה "נשים מדברות אִמָּהוּת" (שאני ממש ממליצה לכן להצטרף ולעקוב אחריו ואחריה) ובאתר שלה שהשתתפה בפרוייקט מדהים ביחד עם "קרן בריאה" שנוצר עקב הצורך מהשטח.

הן, בין היתר, בנו שאלון דיגיטלי לאיתור המצב הרגשי של נשים אחרי לידה (לכניסה לשאלון לחצו על התמונה) כתחליף לשאלון הסקר לאיתור מידת הדיכאון והחרדה של נשים לאחר לידה שבדרך כלל ממלאים אצל אחות טיפת חלב ובתקופה האחרונה זה לא נעשה.

השאלון נעשה בצורה מכווננת ובאופן אנונימי לחלוטין.

בנוסף, אני מצרפת לכן לינק למאמר על מה זה דיכאון ומה ההבדל בינו לבין עצבות רגילה מתוך האתר של לימור לוי אוסמי (לחצו על התמונה).

ורגע משהו אישי שלי:

אחרי הלידה של אור (חודשיים אחרי ליתר דיוק) פבל יצא לתקופת מילואים ארוכה במהלך "צוק איתן".
זו הייתה "תקופת האוטומט" שלי.

עשיתי הכל. תפקדתי. החלפתי חיתולים. האכלתי. התעוררתי בלילות. רצתי איתן לממ"ד. שרתי. סיפרתי סיפורים. טיילתי. שיחקתי. הכל באוטומט.
הייתי שם כמעט כולי גם בשביל אור שרק נולדה - וגם בשביל גל שהייתה אז תינוקת בעצמה.
עכשיו אני יודעת להגיד שלא באמת הייתי שם. לא באמת תיפקדתי. לא באמת נהנתי והתרגשתי.
יודעת להגיד שכנראה שסבלתי מדיכאון. אז בכלל לא חשבתי על זה... למי היה זמן?

זו אני בתמונה - מטפלת ודואגת לעצמי. היום. ❤️

תעשו לי טובה, אם אתן חושבות שמשהו לא כרגיל אצלכן או אצל חברה (או אצל האישה, בת, כלה, חברה, שכנה ווטאבר) תפנו לרופא.ת המשפחה!

אל תתנו להן להישאר לבד! תציעו עזרה גם אם קטנה. תשאלו לשלומן. תשלחו סמס. תביאו כלי אוכל טעים. ואם יש חשש - בבקשה לכו לבקש עזרה.

נועה

Share on Facebook
Please reload

אהבת? רוצה להישאר מעודכן?
אם אהבת מה שקראת, אני מזמינה אותך להצטרך לקבל עידכונים במייל על פוסטים חדשים...
קצת מהזמן האחרון
Please reload

מחפש פוסט בנושא...
נראה לי שיעניין אותך

"יום בריאות הנפש של אימהות"

18.5.2020

1/4
Please reload

בלוג הדברים הקטנים | כתיבה עיצוב וצילום: נועה שקולניק | © נועה שקולניק 2018