הטיול הקצר שלנו לבודפשט - חלק 1

12.1.2020

| הדברים הקטנים |

וואוו, הרבה זמן לא כתבתי כאן. 
החלטתי לחזור והנה אני עושה את זה עם סיכום טיול קצרצר שלנו לבודפשט עם הבנות.

הכל התחיל מזה שגל נורא רצתה לחגוג את יום-הולדתה ה-7 בשלג.
אז חשבנו על זה והחלטנו לטוס ל-4 ימים (סופ"ש ארוך) ליעד אירופאי שאמור להיות מושלג. שגם נחווה את אווירת הכריסמס (שאני כל-כך אוהבת). ושנוכל לברוח קצת מהיומיום שלנו (כי אנחנו ממש צריכים).

היעד שנבחר: בודפשט. למה? מצאנו כרטיסי טיסה בזול + זול שם.

ועכשיו קצת למה שהיה...

 

היום ה-1 (לרגעים נאמר שגם האחרון...).
התחיל בפאקינג 4 בבוקר!!!! עם קפה שלא ממש התעורר בעצמו...
למזלי, הבנות שלנו בסדר עם מוקדם אז הן התארגנו ואני יכולתי לנמנם עוד טיפה...
טיסה טובה באופן מפתיע ללאו-קאוסט (תודה אל-על - לא ציפינו לקבל שמיכות, כריכים ושתיה).

נחתנו למזג אוויר קר ממה שהיה צפוי - אולי אפילו כן נצליח להספיק שלג.
אז הגענו למלון דירות שלנו (7Seasons Apartments) - וגילינו ששידרגו לנו את הדירה.

אחרי שהתלהבנו מהדירה, עשינו פיפי והתארגנו על עצמנו - התעטפנו בצעיפים, כובעים וכפפות. יצאנו לשוטטות. התלהבות מאורות הכריסמס בכל מקום. מהמם. אוכל טעים. כייף.

ואז....
שנ"צ (שרק נלמד כבר שזה רק בסרטים!). שהוביל לאטרף בנות מול אמא.
תוצאה: אמא עצבנית מצביעה על הדלת. אבא ובנות יוצאים "לבלות" בעיר בערב לבד...
אז מה אם הם אכלו במסעדה של ג'יימי אוליבר בלעדיי? אני בכלל לא ממורמרת...

 

היום ה-2: היום היה טוב. טוב מאוד.
התחלנו מלהתעורר (הבנות עשו לנו השקמה ב-5:30!!! מה נסגר? נצטרך לדבר שוב על המושג "חופש"). 

אחרי טקס קפה והתעוררות כמעט מוחלטת (70%) יצאנו לקור לארוחת בוקר - עשינו הליכה קצרה לבית קפה שמצאתי יום לפני ב-Google Maps ונראה נחמד: Zoska Reggeliző Kávézó.
גילינו רחובות ריקים כמעט לחלוטין (כי מי ער בשבת ב-9:00 בבוקר???).

הגענו... מפוצץ!!! מסתבר שזה בית קפה מאוד שיקי והיפסטרי ומבוקש (מי ידע?).
היה ממש טעים (למי שנוסע עם ילדים - הפנקייקס שם טעימים!) וכייף והשארנו post-it על הקיר שיידעו שהיינו שם (זה מן קטע כזה - לא השחתה).

משם היו לנו תוכניות מאוד ברורות שתוך 3 שניות מרגע שהבנות ראו גן משחקים - השתנו.
חצי שעה שם. בקור. לבד. רצות ומשחקות ונהנות מכל רגע.
**גן המשחקים נמצא ממש בהמשך הרחוב של בית הקפה - איך שיוצאים רואים אותו מימין.

ואז כבר הוחלט לשנות כיוון וללכת ליעד ששקלנו וחשבנו (ולא היינו בטוחים כי היו כאלו שקטלו אותו) ואז אמרנו יאללה...
בדרך אליו ראינו את בודפשט המהממת. נסענו במטרו הכייפית. והתפלאנו מחלונות הראווה..

אז לאן הלכנו?
הלכנו למוזיאון הסלפי!!! והיה כייף! (לפבל פחות).

מקום מגניב לכל נער ונערה בעלי חשבון אינסטגרם או בן.ת אדם בוגר שאוהבת את השטויות האלו...
לילדים וילדות שאוהבים דברים מגניבים (או למבוגרים שעדיין ילדים בלב ובנפש).
מתאים גם למי שרוצה לברוח לרגע מהמציאות.

למי שאוהב לעמוד בתור רק כדי לעשות פוזה מוזרה תוך כדי שעשרות אנשים (שהוא בטח ייראה אח"כ באיזה אטרקציה אחרת) מחכים שהוא יסיים.

אבל באמת, מגניב! צבעוני, שמח, מוגזם, מותר ורצוי לגעת, לרציניים - נותן מקום ליצירתיות (לאחרים - נותן מקום לשאיבת רעיונות), ועל הדרך מזכיר קצת תערוכת פופ-ארט שהמבקרים הם חלק ממנה...

**ואם במקרה רץ פתאום ברשת סרטון של אמא שכמעט מתעלפת כשהיא צריכה לעמוד על "מקפצה" בכאילו בגובה 30 ס"מ מעל בריכת סוכריות כדי לצלם את הבנות שלה - זאת לא אני!!!!

ארוחת צהריים שלנו ב-Gisell הייתה יותר ארוחת ארבע הובילה לעוד בית קפה (Cake Shop) מלא מתוקים כי אור היחידה שאשכרה אכלה אוכל ולא קיבלה קינוח (ואנחנו לא מקפחים)...

אחרי זה גל החליטה שהיא עוזרת אומץ ועולה על הגלגל הענק!!!! עלינו שתינו וראינו את העיר מלמעלה - היה כייף ומרגש!

ולחלק אחרון של היום - הערב. יצאנו לחושך. לאורות. לקור.
בגלל שרציתי לעשות עיקוף לצלם משהו מצאנו משטח החלקה על הקרח קטן וחמוד (וחינמי) - ואז אור החליטה שהיא מעיזה ומנסה! ילדה אלופה!

 יש גם סרטון...

משם למדרחוב ואצי לקצת שוטטות.

כריסמס איז קמינג טו טאון....

נסיון כואב לקנות לעצמי מכנסיים (כי שכחתי לארוז לעצמי ואני שונאת שופינג). חנות ממתקים מטורפת (איזה אושר!!!).

 את ארוחת הערב אכלנו ב-Hard rock cafe (הכי לא הונגרי אבל...).
וכשהבנות נרדמו אני ופבל התפנקנו על קיורטוש...

עוד רגע ממשיכה - בפוסט נפרד את היומיים הבאים...

מקווה שעד עכשיו נהנתם (:

נועה

 

Share on Facebook
Please reload

אהבת? רוצה להישאר מעודכן?
אם אהבת מה שקראת, אני מזמינה אותך להצטרך לקבל עידכונים במייל על פוסטים חדשים...
קצת מהזמן האחרון
Please reload

מחפש פוסט בנושא...
נראה לי שיעניין אותך

"יום בריאות הנפש של אימהות"

18.5.2020

1/4
Please reload

בלוג הדברים הקטנים | כתיבה עיצוב וצילום: נועה שקולניק | © נועה שקולניק 2018